שוק האופנה הגלובלי השתנה עמוקות, בעודו נע לכיוון מגמה של ייצור-יתר. מצב זה נובע (בין השאר) מפיתוח תעשיית 'האופנה המהירה' - Fast Fashion - שצמחה משמעותית במהלך שני העשורים האחרונים. לפני מגיפת הקורונה, ענף האופנה הגלובלי רשם הכנסות המוערכות בהיקף הנע בין 1.7-2.5 טריליון דולר, בעוד שלאחר המגיפה (במהלכה רבים שהו בבתים והגבירו ביקוש לבגדים חדשים וזולים), הענף רשם ירידה מוערכת של בין 18-20%.  עליית הביקושים לסגמנטים ספציפיים של אופנה מהירה, שינתה את הדינמיקה של שוק האופנה הגלובלי, ותרמה להיבטים כדוגמת שימוש נרחב בכוח עבודה זול, אימוץ גובר של חומרי גלם באיכות נמוכה, ואימוץ רמת תמחור נמוכה במיוחד. על רקע זה, שוק האופנה נחשב כיום לשוק תחרותי מאד המראה נטייה למוצרים בעלי אורח-חיים שמתקצר והולך, תוך הגדלת המרווח מהמכירות.   הייצור ההמוני של מוצרי ביגוד מוביל לייצור גובר של פסולת, מה שמביא לשרשרת אספקה בעייתית, המאופיינת בזיהום גובר והולך. ההצלחה של היצרנים תלויה במשכורות נמוכות ובייצור מוגבר. על רקע זה, מוערך כי ענף האופנה הגלובלי אחראי לבדו לייצור של כ-10% מסך ההתחממות הגלובלית, ולכ-6.7% מסך פליטות גזי החממה המזיקים.  

במסגרת שוק כה תחרותי, קיימות רק הזדמנויות מעטות לשילוב תעסוקתי של אנשים הנמנים על אוכלוסיות בסיכון או מגיעים מרקע פגיע וסביבה מעוטת יכולת. החברים בפלחים אלו מהציבור נמצאים (באופן כללי) בסיכון מוגבר לאבטלה או להשתלבות בעבודות בלתי-יציבות. בהתחשב בנסיבות חייהם, מעסיקים נוטים שלא לקבל לעבודה אנשים מקבוצות מוחלשות אלו. 

מנגד - שוק עבודה מכיל (Inclusive Labor market), הינו שוק המאפשר ומעודד העסקה בתשלום של כלל האנשים בגיל העבודה - ובמיוחד אנשים הנחשבים פגיעים או מעוטי יכולת.  העיקרון המשותף של מדיניות זו היא להתייחס לצרכיהם המיוחדים של אנשים באוכלוסיות מוחלשות, ולעודד את שילובם ההדרגתי בשוק העבודה, תוך חיזוק ושיפור כישוריהם התעסוקתיים.

הרעיון של אופנה ברת-קיימא התפתח לאורך העשורים האחרונים כחלק מהתנועה הגלובלית המכונה 'אופנה איטית' - Slow Fashion - המזוהה גם עם אופנה אקולוגית ('ירוקה') ועם אופנה אתית.  גישות אלו התמזגו כאשר לקוחות החלו להיות מודעים יותר לאימפקט הסביבתי של תעשיית הביגוד, ומודעים יותר לרעיונות של תחום האופנה האתית - המזוהה עם תנאי העסקה הוגנים, כמודל עסקי חדש ובר-קיימא. ההכרח שבגיבוש שוק אופנה יותר מקיים, בשילוב עם הצורך לייצר מדיניות מכילה ומשלבת בשוק התעסוקה, הנם הלב של מקרה הבוחן אותו אנו עומדים לנתח. מסמך זה מפרט אודות 'פרויקט Quid' החדשני, קואופרטיב עסקי-חברתי איטלקי הפועל בענף האופנה.